החלטה בתיק ת"א 18926-01-11

בפני בקשת התובע לפיצול הדיון בתיק, כך שתחילה תידון ותוכרע השאלה המשפטית, בנוגע לזכות השיבוב של התובע מעצם הכרתו בזכאות תלויי המנוח לקיצבת תלויים, ורק אחר כך ככל שיהיה בכך צורך, תוכרענה השאלות העובדתיות ככל שיוותרו.

עניינו של תיק זה, בתביעת המל"ל לשיפוי מהנתבעת, בגין גמלת תלויים ששולמה ומשולמת לתלויי המנוח, מר שמעון ששון ז"ל.

המל"ל הכיר בפטירתו של מר שמעון ששון, כפגיעת עבודה, על סמך חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו. לטענת המל"ל, וכמפורט בחוות הדעת, עסק המנוח סמוך למותו בהחלפת גלגל רכב, בעת שהיה בדרכו מהעבודה, וכתוצאה מהמאמץ הכרוך בהחלפת הגלגל, נפטר.

לטענת המל"ל, החלפת גלגל הוכרה בפסיקה כאירוע העונה על הגדרת 'תאונת דרכים' במובן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ( ראה: ת"א 10882/06 רשף נ' אררט; ת"א 896/94 זגורי נ' אליהו), ולכן קמה לו לטענתו זכות שיבוב, הן מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, והן מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים.

תחולת ההסכם שבין הצדדים אינה במחלוקת עוד, נוכח פסק הדין ב רע"א 8354/11 המל"ל נ' ארטור חנין ואח' (ניתן ביום 19.04.12).

טוען המל"ל, כי די בכך שהוא משלם גמלאות תלויים בגין התאונה, כדי להביא לקבלת התובענה.

הנתבעת טוענת מנגד, כי על התובע להוכיח תחילה כי מות המנוח נגרם כתוצאה מתאונת דרכים כהגדרתו בחוק, וזאת משום שאין כל ראיה לכך שמותו של המנוח אכן נגרם מהחלפת הגלגל - כפי שטוען התובע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומיהם בסוגיה זו, הגעתי למסקנה לפיה, לא ניתן להכריע במחלוקת בטרם שמיעת הראיות בתיק.

העובדה כי המל"ל הכיר באירוע כפגיעת עבודה, משמעותה כי אכן אירוע חיצוני גרם למות המנוח (ראה סעיף 80 וסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי). ואולם, אין משמעות ההכרה, כי בהכרח דובר ב אירוע חיצוני העונה על הגדרת 'תאונת דרכים'.

כפי שקבע בית המשפט העליון ב דנ"א 10114/03 המל"ל נ' אררט, פ"ד ס(4) 132, 145:

" הנה כי כן, שניים הם התנאים שבהתקיימם חבה חברת הביטוח לפצות את המל"ל: האחד, כי המל"ל "שילם או משלם... גימלאות לנפגע בתאונת דרכים"; והאחר, כי "החברה אחראית... לפצות אותו נפגע מכוח היותה המבטחת של השימוש ברכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים... בפוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה". בהתמלא שני התנאים הללו, זכאי המל"ל לפיצוי בגין התגמולים ששילם" [הדגשה שלי, ה.א.].

כלומר, אין דיי בכך שהמל"ל משלם את גמלת התלויים. התנאי המצטבר הנוסף הנו, כי יוכח שחברת הביטוח אחראית לפיצוי הנפגע עקב תאונת הדרכים. אימתי אחראית חברת הביטוח - שאלה זו תוכח על דרך הוכחת תביעת פלת"ד על כלל.

באותו עניין ( דנ"א 10114/03 הנ"ל) דובר באירוע אשר לא היתה מחלוקת לגביו כי הוא מהווה תאונת דרכים, וסיווגה של התאונה כלל לא נדון שם. כך, גם בפסק דינו של כב' השופט יעקובי, שהתובע מפנה אליו בטיעוניה ( ת"א (מחוזי י-ם) 9279/07 המל"ל נ' הכשרת היישוב (ניתן ביום 03.11.11)). שם, מצא המנוח את מותו בעת שנהג ברכב, ולא הייתה מחלוקת עובדתית ביחס לסיבת המוות, נסיבותיו או סיווג האירוע כתאונת דרכים.

הכרעת המל"ל בשאלה האם מדובר בתאונת עבודה, אין מכריעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים, והרי אלה שאלות עובדתיות נפרדות. אמנם, המל"ל אינו נדרש להוכיח את הראשונה - כי מדובר בתאונת עבודה ו/או בתאונה באופן כללי, ואולם הוא נדרש להוכיח כעת כי מדובר בתאונת דרכים.

קביעה זו מעוגנת וברורה גם בהסכם בין הצדדים הקובע כלהלן:

" שילם או משלם המוסד - על פי הוראות החוק - גמלאות לנפגע בתאונות דרכים (להלן: "התביעה") והחברה אחראית על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, ופוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן..." [הדגשה שלי, ה.א.].

אין מחלוקת, כי לא כל "תאונה" היא "תאונת דרכים". במקרה שבפני, חולקת הנתבעת על כך שמותו של המנוח קשור להחלפת הגלגל, וטוענת, כי יתכן שמותו נגרם מתאונה אחרת, כגון נפילה לבור שהיה בכביש וכיוב'. לפיכך, על המל"ל להוכיח את נסיבות התאונה. רק אם יוכח כי המנוח נפטר עקב "תאונת דרכים", תקום לתובעת זכות שיבוב אל הנתבעת בהתאם להסכם שהיה בין הצדדים להליך זה בעת אירוע התאונה נשוא תיק זה.

באופן דומה, לו הייתה טוענת הנתבעת כי המנוח השתמש בכלי שאינו עונה על הגדרת 'כלי רכב' בחוק ובפסיקה, או כי הפוליסה לא הייתה בתוקף, הרי שהיה עולה הצורך להוכיח טענות אלה באמצעות שמיעת ראיות בעניין. כך גם במקרה שבפניי, שעה שהנתבעת טוענת כי האירוע שגרם למות המנוח אינו מהווה 'תאונת דרכים' כהגדרתו בחוק.

לפיכך, אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות ליום 19.09.12 בשעה 11:30 ועד סוף היום.